חפצדי נ' חברת רויאל בנקווטס בע"מ ואח'

פסק דין

לפנינו תביעת התובע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ופדיון חופשה. בנוסף התובע מבקש כי בית הדין יורה לנתבעים לשחרר את כספי הפנסיה שהופרשו עבורו לחברת ביטוח "כלל".

העובדות

הנתבעת 1, חברת רויאל בנקווטס בע"מ, מכהנת כחברת דירקטוריון בחברת "פיצה ירושלים בע"מ" אשר הפעילה זיכיון למסעדות "פיצה מטר" (נספח א' לתצהיר הנתבע 2, עדות הנתבע 2 בעמוד 10, שורות 28-30).

התובע הועסק כמנהל סניף "פיצה מטר" בירושלים מאמצע חודש 02/05 עד ליום 10.11.05 (עדות התובע בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 5.9.10, שורות 1, 8-19, עמוד 6, שורות 12-13).

אין מחלוקת כי מר שלומי אסייג, בעל הזיכיון של פיצה מטר, הקים את חברת "פיצה ירושלים בע"מ" לצורך הפעלת הזיכיון, ושימש כבעל מניותיה הבלעדי עד לחודש 11/06 (מוסכמה 2 לדיון המוקדם מיום 2.12.09).

אין מחלוקת כי ביום 18.4.05 נחתם בין פיצה ירושלים בע"מ (באמצעות מר שלומי אסייג), לבין חברת גודיס בורגרס בע"מ, באמצעות הנתבע 2 שהיה מנהלה, הסכם לפיו גודיס בורגרס בע"מ תעניק לפיצה ירושלים בע"מ הלוואה בסך 100,000 דולר כנגד הקצאת מחצית ממניות פיצה ירושלים בע"מ, זאת בעקבות היקלעותה של פיצה ירושלים בע"מ לקשיים כלכליים שבעטיים מונה לה נאמן וניתן נגדה צו להקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר 113/05 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

אין מחלוקת כי מחצית ממניותיה של פיצה ירושלים בע"מ מוחזקות אצל גודיס בורגרס בע"מ ומחציתן השניה מוחזקות בנאמנות עבור הנתבעת 1 אצל עו"ד אמנון פרידמן (עדות הנתבע 2 בעמוד 11, שורות 31-32, נספח א' לתצהיר הנתבע).

הנתבעת 1 מנהלת בפיצה ירושלים בע"מ והיא חברת האם של גודיס בורגרס בע"מ, שכאמור הנה בעלת מחצית מניותיה של פיצה ירושלים בע"מ.

אין מחלוקת כי הנתבע 2 הנו מנהל הנתבעת 1 ומחזיק ב-10% ממניותיה (נספח א' לתצהיר התובע).

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין שאלת קיום יחסי העבודה בין הצדדים. בקשה לסילוק התביעה בטענה של העדר יריבות נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 20.1.10.

תצהירי התובע הוגשו ביום 10.12.09. תצהירי הנתבעים הוגשו ביום 24.2.10.

ביום 5.9.10 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעו העדויות בתיק. במסגרת חקירתו הנגדית של התובע עלתה לראשונה עובדת היותו פושט רגל.

בהתאם להחלטת בית הדין מיום 5.9.10, הגיש התובע ביום 13.10.10 את עמדת הנאמן לניהול ההליך, לפיה הנאמן מתנגד לניהול התביעה כל עוד החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל.

ביום 25.11.10 הודיע התובע כי "הודעת הנאמן למעשה מאשרת את הגשת התביעה בדיעבד, ובלבד שהכספים יופקדו בקופת הכינוס, וכך יעשה."

ביום 5.12.10 התנגדו הנתבעים לבקשת התובע וביקשו לסלק את התביעה על הסף בשל היותו פושט רגל ובהיעדר אישור הנאמן לניהול ההליך.

ביום 5.1.11 הגיש התובע את תגובתו להתנגדות הנתבעים, בצירוף מכתב הבהרה מיום 4.1.11 של הנאמן לב"כ התובע לפיו "אין לו התנגדות לניהול ההליך כל עוד לא תשא קופת פשיטת הרגל בשום הוצאה ושכ"ט שיפסק לטובת הנתבעים, ככל שיפסק... הח"מ, בתוקף תפקידו, לא נוטל אחריות לניהול ההליך במסגרת פשיטת הרגל... אך מובן הוא כי במידה והחייב יזכה בתביעתו, יש להורות על העברת כספי הזכיה אל קופת פשיטת הרגל".

ייאמר כבר עתה כי למרות הודעה זו של הנאמן החליט בית הדין להורות לצדדים להגיש את סיכומיהם בהליך, ואולם מסקנת בית הדין היא שהיה מקום כבר אז למחוק את התביעה.

ביום 13.3.11 הוגשו סיכומי התובע, וביום 15.5.11 הוגשו סיכומי הנתבעים לאחר ארכה שניתנה על ידי בית הדין. מכאן פסק דיננו.

דיון והכרעה